במחקר רב שיטתי, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Cancer Nursing, החוקרים ביקשו להבין טוב יותר מי הם המטופלים שסביר שייהנו מהתערבות סיעודית מבוססת שיחה (soothing conversation) להפחתת תסמינים במהלך עירוי כימותרפי אמבולטורי.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו שני מאגרי נתונים במסגרת ניתוח משני: הראשון כלל נתונים כמותיים שנאספו במחקר פיילוט שבחן את השפעת ההתערבות על תנודתיות בתסמיני מטופלים במהלך עירוי כימותרפי (n=24). השני כלל ראיונות איכותניים עם שש אחיות שתיארו את נסיונן עם השיטה (n=6).
מתוצאות הניתוח הכמותי עולה כי התערבות סיעודית מבוססת שיחה היתה יעילה יותר לשליטה בתסמינים בקרב מטופלים מבוגרים, בעלי השכלה נמוכה יותר, אלמנים, חסרי כושר עבודה, עם סרטן מתקדם, שקיבלו עירוי כימותרפי שאורכו פחות משעה.
מנגד, מהראיונות עם האחיות עלה כי לדעתן ההתערבות מתאימה במיוחד למטופלים (1) עם נטייה לחרדה ופחד, (2) עם כאב שאינו נשלט, (3) שמקבלים את הטיפול לבדם ו-(4) בניגוד לנתונים הכמותיים, דווקא אלה שמקבלים עירוי ארוך יותר.
החוקרים סיכמו כי אף על פי שהמחקר מספק תובנות חשובות לגבי קבוצות המטופלים שעשויות להפיק תועלת מהתערבות סיעודית מבוססת שיחה, נדרש מחקר נוסף כדי להבין לעומק אילו גורמים משפיעים על מידת התגובה החיובית להתערבות זו במהלך טיפול כימותרפי אמבולטורי.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות