סרטן תאי כליה 28.10.2024

סרטן תאי כליה, היארעות ומאפיינים של הישנות מאוחרת

מה הם שיעורי ההישנות המאוחרת של סרטן תאי כליה לאחר כריתה ניתוחית ומה הם הסמנים הפרוגנוסטיים והקלינופתולוגיים העיקריים להישנות זו?

סרטן הכליה, צילום במיקרוסקופ: שאטרסטוק

חלק מהנבדקים שעברו כריתת כליה במטרה להשיג ריפוי מלא עקב תחלואה עם סרטן כליה לא גרורתית (non-metastatic Renal Cell Carcinoma - nmRCC) יתייצגו עם הישנות מאוחרת של הגידול יחד עם גרורות, לאחר יותר מחמש שנים ממועד הניתוח. מטרת מחקר זה היתה לבחון את היארעות ההישנות המאוחרת בנבדקים רומנים שעברו כריתת כליה בשל nmRCC על מנת לבחון את המאפיינים הקלינופתולוגיים והפרוגנוסטיים של הישנות מאוחרת של RCC.

מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי זה בוצע במרכז רפואי יחיד ובו נכללו נבדקים עם nmRCC עם אבחנה היסטולוגית של גידול ממאיר מסוג clear cell אשר עברו כריתה של השאת הראשונית במטרה להגיע לריפוי מלא.

הנבדקים טופלו והיו במעקב לפי תכנית מותאמת אישית בין התאריכים ינואר 2011 ועד דצמבר 2012 במרכז האונקולוגי Cluj-Napoca ברומניה. התוצאים של המחקר כללו שרידות חציונית ללא מחלה (Disease Free Survival - DFS), שרידות כוללת חציונית (Overall Survival - OS) והערכה של מאפיינים פרוגנוסטים אפשריים שיורו על הישנות מאוחרת.

תוצאות המחקר הדגימו כי בעוקבת המחקר (n=51) DFS חציוני עמד על 46 חודשים ו-OS חציוני עמד על 130 חודשים. DFS נמצא במתאם עם ציון IMDC (International Metastatic RCC Database Consortium) (p=0.04, יחס סיכונים של 2.48, רווח בר-סמך של 95%, 1.02-6.01), יחס נויטרופילים ללימפוציטים (Neutrophil to Lymphocyte Ratio - NLR; כאשר יחס גבוה יותר נמצא קשור ל-DFS ירוד, p=0.035), גודל השאת (T4 לעומת T1;יp<0.05, יחס סיכונים של 9.81, רווח בר-סמך של 95%, 2.65-36.27) ודירוג גרעיני על שם Fuhrman (דרגה 1 לעומת 3, p<0.05; יחס סיכונים של 4.16, רווח בר-סמך של 95%, 1.13-15.22).

51% מהנבדקים שנכללו במחקר חוו הישנות. מתוך תת אוכלוסיה זו, שיעור גבוה (42%) מהנבדקים חוו הישנות כעבור מעל 60 חודשים מהניתוח. OS נמצא במתאם עם ציון IMDC (p=0.049, יחס סיכונים של 2.36, רווח בר-סמך של 95%, 1-5.58) ודירוג גרעיני על שם Fuhrman (דרגה 1 לעומת 3, p<0.05, יחס סיכונים של 3.97, רווח בר-סמך של 95%, 1.08-14.54).

מסקנת החוקרים היתה כי הישנות מאוחרת איננה נדירה בקרב נבדקים עם RCC מקומי ועל כן ראוי לעקוב אחרי נבדקים עם RCC שעברו כריתת כליה למשך זמן ארוך יותר. בנוסף, מחקר זה מחזק את החשיבות של סמנים ביולוגיים עבור ניבוי פרוגנוסטי וקביעת תוצאי שרידות עבור נבדקים עם RCC.

מקור:

Front. Oncol., 07 October 2024 Sec. Genitourinary Oncology Volume 14 - 2024 | https://doi.org/10.3389/fonc.2024.1446953

נושאים קשורים:  סרטן תאי כליה,  כריתה ניתוחית,  שרידות כוללת,  שרידות ללא מחלה,  הישנות מאוחרת,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו