מגיפת הקורונה מספקת ניסוי טבעי נדיר שיכול להרחיב את הבנתנו על תפקידם של גורמים חברתיים במסלולים ובאטיולוגיה של פסיכוזה במהלך גיל ההתבגרות. במחקר עוקבה פרוספקטיבי, החוקרים שאפו להבין את האטיולוגיה של פסיכוזה על ידי בחינת ההשפעה של מגיפת הקורונה (COVID-19) על חוויות פסיכוטיות של מתבגרים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry, החוקרים בחנו את הסוגיה בניתוח דיווחים עצמיים בקרב מתבגרים בטוקיו, שם השכיחות של זיהום ממשי בנגיף הקורונה נותרה נמוכה.
המחקר בוצע במתכונת של המחקר Tokyo Teen Cohort (TTC), מחקר שכלל מעקב אחר 3,171 מתבגרים מגיל 10 עד 16 שנים באזור המטרופולין של טוקיו. הנתונים נאספו בארבע נקודות זמן (גילאים 10, 12, 14 ו-16). בניתוח נכללו 1,935 משתתפים שהשלימו את הסקר לחוויות פסיכוטיות לפני ובמהלך מגיפת הקורונה.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר תחילת מגיפת הקורונה חלה עלייה מהירה בחוויות פסיכוטיות לאחר כשש שנים של ירידה מתמדת. עלייה זו היתה בולטת יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות והפכה משמעותית יותר ככל שהמגיפה התקדמה, בעיקר בשל השינויים שבאו בעקבותיה כמו סגירת בתי ספר והנחיות לריחוק חברתי ומצבי חירום.
החוקרים סיכמו כי למגיפת הקורונה בטוקיו, למרות שיעורי ההידבקות הנמוכים, היתה השפעה שלילית משמעותית על בריאותם הנפשית של מתבגרים והיא הדגישה את תפקידם של גורמים סוציו-סביבתיים בהגברת הסבירות לחוויות פסיכוטיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות