דיכוי חיסוני הוא גורם סיכון ידוע להתפתחות של קרצינומת תאי קשקש עוריים (CSCC), במיוחד אצל מושתלי איברים ולוקמיה לימפוציטית כרונית. עם זאת, סיכון זה פחות מובחן במצבים אוטואימוניים ודלקתיים. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה שיש לסוג המחלה, משך הדיכוי החיסוני ותרופות סיסטמיות על שיעורי CSCC, המוגדרים כמספר ה-CSCC שחולה מפתח בשנה, במצבים אוטואימוניים ודלקתיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של 94 מטופלים עם דיכוי חיסוני (דלקת מפרקים שגרונית: 31 [33.0%], מחלות מעי דלקתיות: 17 [18.1%], פסוריאזיס: 11 [11.7%], מצבים אוטואימוניים אחרים: 24 [25.5%], מצבים דלקתיים אחרים: 21[22.3%]) ו-188 אנשים עם מערכות חיסון תקינה לזיהוי כל ה-CSCCs הפולשניים הראשוניים שאובחנו מ-2010 עד 2020.
תוצאות המחקר הדגימו כי למטופלים עם דיכוי חיסוני היו שיעורי CSCC גבוהים יותר מקבוצת הביקורת (0.44 ± 0.36): קבוצה כוללת (0.82 ± 0.95, P < .01), דלקת מפרקים שגרונית (0.88 ± 1.10, P < 01), מחלת מעי (0.94 ± 0.88, P < .01), פסוריאזיס (1.06 ± 1.58, P < .01), מצבים אוטואימוניים אחרים (0.72 ± 0.56, P < .01), ומצבים דלקתיים אחרים (0.72 ± 0.61, P < .01).
נמצא קשר בין שיעור מוגבר של גידולים וחשיפה לתרופות סיסטמיות, כולל אימונומודולטורים, מעכבי TNF-alpha, תרופות ביולוגיות שאינן TNF-alpha וקורטיקוסטרואידים. עם זאת, החוקרים ראו שאותו שיעור מוגבר לא היה קשור למספר החשיפות לתרופות או משך הדיכוי החיסוני.
לסיכום, חולים עם מצבים אוטואימוניים ודלקתיים צוברים CSCC בשיעורים גבוהים יותר מאשר חולים בעלי מערכת חיסון תקינה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות