מטרת החוקרים היתה לבחון גורמים הקשורים למקום מוות מועדף, מקום מוות בפועל והתאמה עבור מדגם של מטופלים שקיבלו טיפול פליאטיבי מומחה בשלושת החודשים האחרונים לחייהם באירלנד. התאמה בין מקום המוות המועדף והממשי מוכרת כמדד איכות חשוב בטיפול בסוף החיים. עם זאת, עשויות להיות מורכבויות לגבי העדפות שמתעלמים מהן במדדי ההתאמה המסכמים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Journal Of Palliative Care ממצאיו של מחקר בו ביקשו להעריך גורמים הקשורים למקום מוות מועדף, מקום מוות בפועל והתאמה עבור מדגם של מטופלים שקיבלו טיפול פליאטיבי מומחה בשלושת החודשים האחרונים לחייהם באירלנד.
החוקרים ניתחו נתונים ממוזגים משני סקרי מעקב תמותה שפורסמו בעבר: הערכה כלכלית של טיפול פליאטיבי באירלנד (EEPCI); מרכיב אירי של גישה בינלאומית, זכויות והעצמה (IARE I).
מודלים של רגרסיה לוגיסטית בדקו גורמים הקשורים ל(א) העדפות למוות בבית לעומת מסגרת מוסדית, (ב) מוות בבית לעומת מוות בבית חולים ו-(ג) מוות תואם לעומת לא תואם.
הגיל הממוצע היה 77, 50% נשים/גברים, 19% חיים לבד, 64% אבחנה עיקרית של סרטן. הנתונים נאספו בין השנים 2011-2015; מדגם רגרסיה: 342-351 חולים.
תוצאות המחקר הדגימו שההתאמה בין מקום המוות המועדף והממשי במערך הנתונים הגולמי הממוזג היתה 51%. מטופלים שחיו לבד היו בעלי סיכוי נמוך יותר להעדיף מוות בבית לעומת מוות במוסד (יחס הסיכויים 0.389, רווח בר-סמך 95% 0.157-0.961); פחות סיכוי למות בבית (יחס הסיכוים 0.383, רווח בר-סמך 95% 0.274-0.536), אך לא היה להם קשר מובהק עם התאמה.
החוקרים הסיקו כי יש חשיבות בבחינת העדפות מקום מוות וכן התאמה, כיוון שההעדפות עשויות להיות מושפעות ממה שאפשרי ולא ממה שהמטופלים היו רוצים. הניתוחים מדגישים גם את החשיבות של תמיכה קהילתית בעלת משאבים טובים, כולל טיפול ביתי, הקלת שחרור מבתי חולים וניהול של מצבים מורכבים (למשל, שאינם סרטניים) כדי להקל על חולים למות במקום המועדף עליהם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות