תסמינים ואזומוטוריים (VMS) הינם שכיחים ויכולים להיות עם השפעה שלילית על איכות החיים. VMS קושרו בעבר לסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, אך המנגנונים הקשורים לכך טרם הובהרו. קיימות עבודות מוקדמות אשר קישרו בין VMS לפרופיל חריג של אדיפונקטין או ציטוקינים המיוצרים על ידי רקמת שומן. יחד עם זאת, התוצאות לא עקביות לגמרי והן מבוססות על דיווח עצמי של VMS, אשר מושפעים ממאפייני זיכרון ואינם אובייקטיביים. מטרת המחקר היתה לבחון האם VMS במדידה פיזיולוגית קשורים לאדיפונקטין.

במחקר נכללו 300 נשים לאחר מנופאוזה, שעברו ניטור פיזיולוגי של VMS, מדידות פיזיקליות, סונר קרוטידי ופלבוטומיה בצום.

תוצאות המחקר הראו כי VMS שהופיעו לעתים יותר קרובות היו קשורים לאדיפונקטין נמוך יותר (B [SE] = −0.081, P = 0.004, או פחות 0.081 מיקרוגרם/מיליליטר אדיפונקטין לכל VMS נוסף לאורך 24 שעות). הקשר שנמצא לא הוסבר על ידי אסטרהדיול אנדוגני. אדיפונקטין לא היווה הסבר לקשר בין VMS לטרשת עורקים בקרוטיד.

החוקרים סיכמו כי VMS פיזיולוגי היו קשורים לאדיפונקטין ברמה נמוכה יותר.

מקור:

Thurston et. al (2022) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000002039

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה