אי ספיקה נשימתית כרונית היא מחלה קשה בעלת עומס תסמיני משמעותי אשר טרם תואר במלואו. במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Care, ביקשו החוקרים להעריך את העומס התסמיני של מטופלים עם אי ספיקה נשימתית כרונית ולבצע סקירה לרמות הדיכאון אותם חווים החולים במחלה זו.
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל 226 נבדקים עם אי ספיקה נשימתית כרונית אשר מילאו שאלון ESASי(Edmonton symptom assessment system) להערכת סימפטומים בדירוג 0-10 (0 - א-תסמיני, 10 - התסמינים הגרועים ביותר האפשריים) ושאלון DEPSי(Depression scale) להערכת דיכאון (עם ניקוד חתך 9).
תוצאות המחקר הדגימו כי התסמינים החמורים ביותר אשר נמדדו בשאלון ESAS (חציון [טווח בין-רבעוני]) היו קוצר נשימה (4 [1.0-7.0]), יובש בפה (3.0 [1.0-7.0]), תשישות (3.0 [1.0-6.0]) וכאב בזמן תנועה (3.0 [0.0-6.0]).
ציונים גבוהים יותר לתסמיני קוצר נשימה, יובש בפה וירידה בתיאבון הודגמו בקרב מטופלים עם אי ספיקה נשימתית על רקע מחלת ריאות חסימת כרונית, וזאת בהשוואה לשאר המטופלים עם אי ספיקה נשימתית מאטיולוגיות אחרות.
בהשוואה בין מטופלים עם ציון DEPS של 9 ומעלה לאלו עם ציון הנמוך מ-9 נמצא כי אלה הראשונים, היו עם עומס תסמיני רב יותר בכל קטגוריות שאלון ESAS. השטח מתחת לעקומה האופיינית למסווג (Area Under the Curve – AUC) בקטגוריית דיכאון בשאלון ESAS אשר ניבא ציון DEPS ≥ 9 עמד על 0.894 (p<0.001). בקרב אלה עם ציון ESAS = 0 הודגם 89% סיכוי ש-DEPS<9. ב-ESAS ≥ 4 נמצא סיכוי של 89% ל-DEPS ≥ 9. הקורלציה בין הציון בקטגוריית דיכאון בשאלון ESAS לציון בשאלון DEPS הודגמה כבלתי תלויה למאפיינים של המטופלים ולציוני קטגוריות אחרות בשאלון ESAS.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מטופלים עם אי ספיקה נשימתית כרונית סובלים מעומס תסמיני רב. חומרת התסמינים מחמירה בקשר ישר לרמת דיכאון מדווחת. על כן, ציון 4 ומעלה בקטגוריית דיכאון בשאלון ESAS צריך להוביל ליותר אבחונים של דיכאון. החוקרים קוראים לשילוב מוקדם יותר של טיפול פליאטיבי ממוקד תסמינים הכולל אספקט פסיכוסוציאליים כחלק מהטיפול באי ספיקה נשימתית.
מקור:
תגובות אחרונות