למרות שקרוטנואידים הוצעו כבעלי סגולות נוגדות חמצון, מספר מחקרים הראו כי ייתכן ולבטא-קרוטן יש השפעה מעודדת חמצון במצבים מסוימים. יש מחסור במידע עכשווי העוסק בהשפעות קרדיווסקולריות של קרוטנואידים במטופלים עם סוכרת סוג 2 (Type 2 Diabetes - T2D).
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה היתה לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין ריכוז קרוטנואידים מסוימים לבין תמותה מסיבות קרדיווסקולריות במבוגרים עם סוכרת סוג 2.
במחקר זה נכללו 3,107 נבדקים עם סוכרת סוג 2 מתוך משאל NAHES III (Third National Health and Nutrition Examination Survey) ו-NAHES 2001-2006. מידע על אודות תמותה קרדיווסקולרית נאסף בעזרת הצלבה עם רשומות מדד המוות הלאומיות עד 31 בדצמבר 2015. החוקרים השתמשו במודלים לרגרסיה על שם COX על מנת להעריך יחסי סיכונים ורווחי בר-סמך.
במהלך מעקב ממוצע של 14 שנים אירעו 441 מקרי מוות על רקע קרדיווסקולרי. תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר תקנון רב משתני שכלל אורחות חיים, מאפיינים תזונתיים, שליטה גליקמית וסוגי קרוטנואידים עיקריים - רמות גבוהות יותר של בטא-קרוטן בסרום היו קשורות באופן מובהק לעלייה בסיכון לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות על פי יחס מנה-תגובה.
כאשר השוו בין רבעונים של ריכוז בטא-קרוטן בסרום נמצא כי ביחס לרבעון ראשון, רבעון רביעי הדגים יחס סיכונים המתוקנן של 2.47 (רווח בר-סמך של 1.62-3.76) לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות (ptrend=0.002). עלייה ביחידה של בטא-קרוטן בסרום, לפי המרת log, נמצאה קשור לעליה ב-46% סיכון לתמותה קרדיווסקולרית (p=0.001).
קרוטנואידים אחרים (הכוללים: אלפא-קרוטן, בטא-קריפטוקסנתין, ליקופן ולוטאין/זיאקסנתין) לא היו מקושרים באופן מובהק לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית. תוצאות דומות הושגו גם לאחר ריבוד על פי גיל, מין, מוצע אתני, BMI, מצב עישון, משך התחלואה בסוכרת ורמות המוגלובין מסוכרר בדם.
מסקנת החוקרים היתה כי רמות גבוהות של בטא-קרוטן בסרום, אך לא של קרוטנואידים אחרים, נמצאו קשורים באופן מובהק לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית בנבדקים עם סוכרת סוג 2. ממצאים אלה, אם ישוכפלו, מדגישים את החשיבות בהערכה של רמות בטא-קרוטן מיטביות עבור מטופלים עם סוכרת סוג 2.
מקור:
תגובות אחרונות