נגיף הקורונה 06.04.2020

השפעת תחלואה קרדיווסקולרית על תמותת חולי קורונה

פגיעה בשריר הלב קשורה באופן משמעותי לתמותה מ-COVID-19, אך הפרוגנוזה של חולים עם CVD ברקע אך ללא פגיעה בשריר הלב היא שפירה יחסית

מוניטור לב (צילום: אילוסטרציה)
מוניטור לב (צילום: אילוסטרציה)

מספר המקרים המאומתים ושיעור התמותה ממחלת וירוס הקורונה החדש 2019 (COVID-19) הולכים וגדלים במרבית ממדינות העולם. בשלב זה של המגיפה יש מעט מידע לגבי ההשפעה של סיבוכים קרדיווסקולריים על התמותה.

רופאים מבית חולים מרכזי בווהאן שבסין פרסמו מחקר שנועד להעריך את הקשר בין מחלות לב וכלי דם (CVD) לבין פגיעה בשריר הלב עם תוצאות קטלניות בחולים עם COVID-19. המחקר מדווח על סדרת מקרים במרכז יחיד הכוללת חולים עם COVID-19 בבית חולים בעיר ווהאן בסין. מידע זה נאסף מה-23 בינואר 2020 ועד 23 בפברואר 2020. ניתוח הנתונים החל ב-25 בפברואר 2020.

הנתונים שנכללו במחקר כללו נתונים דמוגרפיים, ממצאי מעבדה, נתוני קומורבידיות וטיפולים שנאספו ונותחו בחולים עם ובלי עלייה ברמות הטרופונין.

בקרב 187 חולים עם COVID-19 מאומת, 144 חולים (77%) השתחררו ו-43 חולים (23%) מתו. הגיל הממוצע (SD) היה 58.50 (14.66) שנים. בסך הכל 66 (35.3%) סבלו מתחלואת רקע הכוללת יתר לחץ דם, מחלות לב כליליות וקרדיומיופתיה ו-52 (27.8%) הציגו פגיעה בשריר הלב כפי שמצוין על ידי רמות טרופונין גבוהות.

התמותה במהלך האשפוז היתה 7.62% (8 מתוך 105) בקרב חולים ללא רמות CVD ותקינות TnT בסיסיות, 13.33% (4 מתוך 30) עבור אלה עם CVD וטרופונין נמוך בבסיס, 37.50% (6 מתוך 16) עבור אלה ללא מחלת CVD בבסיס אך עם עלייה ברמות טרופונין ו-69.44% (25 מתוך 36) עבור אלה עם מחלת CVD בבסיס ועלייה בטרופונין.

חולים עם CVD ברקע היו בעלי סיכוי גבוה יותר להעלות טרופונין בהשוואה לחולים ללא CVDי(36 [54.5%] לעומת 16 [13.2%]). רמות טרופונין בפלזמה הראו מתאם לינארי גבוה וחיובי ומובהק עם רמות CRPי(β = 0.530, P <.001) ורמות BNP N-terminal natriuretic peptideי(NT-proBNP)י(β = 0.613,י P<.001).

רמות טרופונין ו-BNP עלו באופן מובהק במהלך אשפוז בהשוואה לערכי קבלה בקרב חולים שנפטרו (P<.001), בעוד שלא נראה שינויים דינמיים משמעותיים בטרופונין וב-BNP בקרב חולים שהחלימו.

במהלך האשפוז, חולים עם רמות גבוהות של טרופונין סבלו מהפרעות קצב קטלניות בתדירות גבוהה יותר, השתמשו יותר בטיפול גלוקוקורטיקואידי (37 [71.2%] לעומת 69 [51.1%]) וקיבלו סיוע בהנשמה מכנית (41 [59.6%] לעומת 14 [10.4%]).

שיעורי התמותה של חולים עם ובלי שימוש בתרופות מסוג ACEi היו 36.8% (7 מתוך 19) ו-25.6% (43 מתוך 168) בהתאמה.

פגיעה בשריר הלב קשורה באופן משמעותי לתמותה מ-COVID-19, אך הפרוגנוזה של חולים עם CVD ברקע אך ללא פגיעה בשריר הלב היא שפירה יחסית. פגיעה בשריר הלב במהלך המחלה קשורה ישירות לתפקוד לבבי לקוי ולהתפתחות של הפרעות קצב. מנגנון פוטנציאלי לפגיעה בשריר הלב הוא מנגנון דלקתי. הרופאים מסכמים שניתן לשקול טיפול אגרסיבי לחולים בסיכון גבוה לפגיעה בשריר הלב.

מקור:

Madjid M, Safavi-Naeini P, Solomon SD, Vardeny O. Potential Effects of Coronaviruses on the Cardiovascular System: A Review. JAMA Cardiol. Published online March 27, 2020. doi:10.1001/jamacardio.2020.1286

נושאים קשורים:  טיפול אנטי-ויראלי,  פרוגנוזה,  תחלואת לב וכלי דם,  מחלות רקע,  טרופונין,  מחקרים,  נגיף הקורונה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו